נועה רוזין משתפת אותנו בחוויות פסח | נבחרת גרין - מגזין שופרסל
דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2) דלג לתפריט (מקש קיצור 3) דלג לדף הבית (מקש קיצור 4)

נועה רוזין משתפת מהבידוד

תמונה גרסת הדפסה

נועה רוזין משתפת מהבידוד התקופה הקורונה

פסח 2020 ירשם בדפי ההיסטוריה של העם היהודי בתור החג המורכב, המשונה, המוזר והמעט-עצוב בכל דורותיו. עם תחילת תקופת הקורונה, כשאלעד ואני עברנו למתכונת חירום בתוכנית הבוקר, לא האמנו שנגיע למצב של סגר בליל הסדר. בכל יום בו אנו מונים את כמות הנדבקים, המונשמים ולא-עלינו המתים; ליבנו מחסיר פעימה. ויחד עם זאת, לצד כל הראיונות עם מומחים באולפן ושיחות טלפון עם כתבי הבריאות והמשטרה – אני רואה גם את הטוב והיופי בחג הזה. הרעות, ההדדיות, התמיכה בגיל השלישי, המוקדים הטלפונים לעזרה נפשית ושינוי הגישה. 

בכל יום שעובר אני מבינה את החשיבות של ליל הסדר הרחק מהמשפחה. "זו רק שנה אחת כזו", אני אומרת לעצמי. היום כדי להראות שאתה אוהב – אין חיבוקים, אין נשיקות ולא נפגשים. מדהים איך העולם שלנו השתנה בכזו מהירות. חשבו לרגע כמה משמעות תהיה לחיבוק הראשון, ללחיצת היד, לשים ראש על כתף של מישהו אהוב שלא ראיתם הרבה זמן. 

ובין ההבנה של ההווה והתקווה לעתיד, אסיים בבקשה אליכם: אנא הישארו בחג הזה בבית. גם אם בודדתם את עצמכם מרצון וההורים/ילדים שלכם בודדו עצמם – זה עדיין לא אומר שאתם יכולים להיפגש לארוחת החג. הצעירים עלולים להיות נשאים – ולא לדעת את זה עד סוף חייהם – ובקלות להדביק מבוגר שנמצא בקבוצת סיכון. זום, סקייפ, וואטסאפ, העיקר ששומעים ורואים אחד את השני. את החיבוקים והנשיקות נשמור יחד לתקופה טובה יותר. 

מאחלת לכם חג שמח בו תבשלו, תאכלו, תשתו, תרקדו בסלון ותהנו מהדברים הקטנים והפשוטים של החיים. ושתמיד יהיו לנו סיבות להרים לחיים, כן?

עוד ממני

לא כדאי לפספס