יום הפסטה: ספגטי סופר גרין 
דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2) דלג לתפריט (מקש קיצור 3) דלג לדף הבית (מקש קיצור 4)

יום הפסטה: ספגטי סופר גרין

תמונה גרסת הדפסה

אני תמיד צוחקת בשידור שהימים האלה – ממש כמו "יום הפסטה הבינלאומי" – הם המצאות מיותרות בעולם. הרי בסופו של דבר, מעטים הם הימים שנחקקו לפני מאות שנים המציינים מאכל כזה או אחר. אבל, ציניות בצד, ימים כאלה הם סיבה למסיבה. לדבר על המאכל, לטעום את המאכל ובעיקר לבשל אותו. 

כבר שנים רבות שאני נמנעת מפסטה. כנראה שמשהו שדיאטנית כזו או אחרת אמרה אי שם לפני שנים נחקק לי בראש, והיא לא חלק מהתפריט היום יומי שלי. רק כשאני מטיילת בחו"ל, שמתי לב לאחרונה, אני מרשה לעצמי להתפרע. מן הנחה שגויה כזאת שלפיה שם הם עושים את זה טוב יותר. טוב, נו, תראו לי אחד שיוותר על אכילת פסטה טרייה באיטליה.

אז אם כבר יום הפסטה, החלטתי לחגוג יחד עם ספר חדש-ישן שהזמנתי והגיע לאחרונה בדואר: "5 מרכיבים בלבד" של ג'יימי אוליבר. השף העירום (שהוא מזמן לא עירום וסגר עשרות מסעדות ברחבי העולם, אבל זה לפוסט אחר) הוציא ספר מבריק עם מאות מתכונים שבנויים אך ורק מחמישה מרכיבים בלבד. 

עלעלתי בין הדפים ונפלתי על מתכון שהכותרת שלו גרמה לי לחייך: "ספגטי סופר גרין", כאילו אדון אוליבר קרא את מחשבותיי והתאים את עצמו לפרוייקט. והמצרכים? קלי קלות: ספגטי, שום, עלי קייל, גבינת פרמזן וגבינת ריקוטה.

הטריק פשוט: הקייל הופך לרוטב סמיך וטעים בבלנדר, יחד עם פרמזן ומעט שמן זית, והופך להיות שמיכה מלטפת לספגטי. זו נראית מנת רושם, אבל היא כל-כך פשוטה. מעט אנשים אוהבים את המרירות של הקייל, אבל השילוב עם השום החרפרף והפרמזן האיכותי, עושים לגמרי את העבודה.

ניסיתי לתת לבן שלי לטעום, הוא פחות זרם – גיל ארבע וצבע ירוק לא הולכים יחד כנראה – אבל השכנות בבניין חגגו יחד איתי. כולי תקווה שהיום הבינלאומי הבא שימציאו לנו יהיה לפחות יום הפיצה הבינלאומי, תחום שאני שוחה בו ואוהבת אותו יותר מכל. 

 

בתאבון!

 

עוד

לא כדאי לפספס